אם גם אתם חשבתם כמוני שהקליפרס ניצחו את הרוקטס ביום שישי האחרון בדם יזע ודמעות שבאו על שכרם אז יש לי שתי מילים להגיד לכם: "ג'וואן אוונס". כן, הרוקטס החליטו לנסות ולגזול את כבשת הרש וערערו על תוצאת המשחק הסופית, 118-128. איך הרוקי הדי אלמוני של הקליפרס משתלב בכל הסיפור? הוא העילה לערעור.

שלוש דקות ו-10 שניות לסיום המשחק ביצע הגארד הטורדני של הקבוצה מ-LA עבירה על ג'יימס הארדן ששלחה את המזוקן לקו לשתי קליעות שצימקו את  התוצאה ל111-114 לטובת הקליפרס. זו הייתה צריכה להיות העבירה השישית של אוונס שהיה אמור לסיים את המשחק, אך כאן מתחיל הבלאגן כשהעבירה נרשמה במזכירות לחובתו של לו וויליאמס במקום. אוונס שנשאר במשחק המשיך להטריד את הארדן עד הסיום ואף סחט ממנו עבירת תוקף קריטית וגם את הפאול השישי שהוביל להרחקתו סמוך לסיום.

בעקבות האירועים הנ"ל יוסטון העבירה מחאה רשמית לליגה על תוצאת המשחק. אם האינסטנקט שלכם אומר: "בסדר, מה כבר הם חושבים שאפשר לעשות? המשחק כבר נגמר." אז בואו ניקח טיול קצר בהיסטוריה של הליגה ונבין שייתכן ואנחנו עומדים (שוב) על סף אפיזודה מוזרה.

***

הפעם האחרונה בה ערעור על תוצאת משחק התקבל הייתה לפני קצת יותר מעשור. גם אז היה מדובר בטעות ברישום של פאול אבל של שחקן עם רקורד קצת יותר מרשים. היה זה במשחק של ההיט מול ההוקס ב19 לדצמבר 2007. ההיט היו אז בתהליכי התפוררות לאחר האליפות של 2006 וההוקס במגמה הפוכה בכיוון מעלה. 52 שניות לסיום ההארכה במשחק באטלנטה כשהתוצאה על 111-112 להוקס  נשרקה עבירה לחובתו של שאקיל. במזכירות החליטו בטעות שזו השישית שלו והורו לו לצאת מהמשחק למרות שבפועל היתה זו רק החמישית. כך נמחקו להם השניות האחרונות והניצחון 111-117 של ההוקס כשהליגה מורה לשחק את הדקה האחרונה שוב מאותה נקודה ואף קונסת את אטלנטה על רשלנות בטיפול במקרה.

המשחק הבא בין הקבוצות במגרשם של ההוקס אמור היה להתקיים רק בשמיני למרץ באותה עונה ולהוקס הדבר נהיה אף משמעותי בגלל הקרבות על הפלייאוף. טוב אין באמת בעיה לשחק דקה אחת של משחק לפני המשחק האמיתי – מוזר  למדי אך אפשרי. רק מה בינתיים ההיט היו עסוקים בבניה מחדש ושלחו את השאק לפיניקס תמורת שון מריון ומרקוס בנקס וההוקס מצידם התחזקו במייק ביבי מסקרמנטו תמורת בין השאר גם אחד טיירון לו.

כך מה שנראה בפליי-ביי-פליי כחילופים תמימים לקראת הסיום היו מצריכים את מריון לתמרן בין דאלאס בה עשה דאבל דאבל נאה באותו ערב במדי פיניקס, לאטלנטה שבג'ורג'יה. בו בזמן מייק ביבי הפצוע היה צריך לתזז מסקרמנטו הרחוקה או ממילווקי הקפואה בה שיחקו המלכים. החידוש עצמו היה אנמי למדי כששתי הקבוצות מחטיאות עד לסיום והתוצאה נשמרת על 111-114 לאטלנטה.

הערעור הזה לא השתלם בסופו של דבר וממילא ההיט היו עסוקים באותו שלב כבר בטנקינג מתקדם  (שהוביל לבחירה במייקל ביזלי הפרובלמטי). אבל המקרה הבא הניב פרי עבור הקבוצה המערערת.

***

עשרים וחמש שנים ארוכות חלפו בין הערעור הקודם לזה של ההיט. במקרה הנ"ל היה מדובר גם בלא מעט דקות מותחות ומסקרנות שנזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה. את עונת 1981-82 הסן אנטוניו ספרס של ג'ורג' גרווין, מייק מיצ'ל וג'ינו בנקס סיימו בסוויפ צורב בגמר המערב לאלופה שבדרך מ-LA. הלייקרס של מג'יק וקארים מצידם עוד הוסיפו בקיץ לשורותיהם את הרוקי המבטיח ג'יימס וורתי אבל הספרס חיכו להזדמנות הראשונה לנקום. זו הגיעה ב30 לנובמבר בהמיספייר ארנה. כמצופה מקרב בין שתי יריבות התפתח משחק מסקרן שבסופו של דבר נגרר לשתי הארכות אך הסתיים שוב בניצחון של הלייקרס 132-137.

הספרס כבר אז היו מועדון גאה אך הייתה נקודה ששברה את גבם לקראת הסיום והביאה אותם למחות על תוצאת המשחק. ביתרון שלוש לסן אנטוניו  113-116 3 שניות לסיום נורם ניקסון ניגש לקו לשתי זריקות עונשין. הוא קלע את הראשונה אבל אז זייף את הזריקה השנייה וגרם לשתי הקבוצות להיכנס לצבע כדי לתפוס את הריבאונד הצפוי. השופטים משום מה החליטו על כדור ביניים בו זכו הלייקרס במה שאפשר לניקסון לקלוע סל שהשווה את התוצאה בסיום המועד החוקי. הטענה של הספרס שמכיוון שהכדור לא נזרק לא נעשתה כל עבירה התקבלה והוחלט על שחזור של 3 השניות האחרונות.

הספרס נאלצו להמתין להשלמת הנקמה כמעט עד סוף  העונה כשהמפגש הבא בין הקבוצות בסן אנטוניו היה אמור להגיע רק ב-13 לאפריל. בתווך הם עוד הספיקו להפסיד לליקרס במשחק הראשון בלוס אנג'לס אבל אז ניצחו בשניים הבאים בפורום. בסופו של דבר ההמתנה השתלמה כשבמועד הנקוב 3 השניות הנותרות הובילו להחטאה וריבאונד ששלח את הספרס לקו וניצחון 114-117. במשחק השני מיד אחרי הספרס השלימו דאבל יומי שגם עזר להם לסיים במקום השני במערב (אחרי הלייקרס כמובן). בפלייאוף השתיים נפגשו שוב כשהלייקרס שוב מראים לספרס מי השליט הבלעדי במערב עם ניצחון 2-4 בגמר החטיבה.

***

חוץ  משני המקרים המוזרים מעל היה רק עוד מקרה אחד בהיסטוריה של הליגה בו ערעור התקבל אבל הוא דווקא ההזוי מכולם. היה זה בסך הכל עוד משחק אפרורי של תחילת עונה ב-1978 בין הסיקסרס לנטס. נכון היה לנו מצד אחד את ד"ר ג'יי ובצד השני את ברנרד קינג המלך, אבל מה מיוחד כל כך במשחק שהתקיים ב-8 לנובמבר? מי שעוד לא שיחק מוזמן לנסות את כוחו ולהעיף מבט בבוקס-סקור של המשחק:

אם עוד לא קלטתם אתם יכולים להסתכל גם במה שהתפרס בעיתון ביום שלאחר המשחק המדווח כי הוא הסתיים בניצחון הסיקסרס בתוצאה 133-137 בהארכה כפולה:

האם ייתכן שנפלה כאן טעות כל כך בוטה ברישום? אז לא. השתלשלות הדברים הייתה ככה: באמצע הרבע השלישי, השופטים שרקו לפאול טכני שלישי על ברנרד קינג, הכוכב של הנטס וכן לחובת מאמן הקבוצה מכיוון שלא ניתן לשרוק לטכנית שלישית. זה הוביל לערעור על תוצאת המשחק מאותה נקודה על ידי ניו ג'רזי שהתקבל מספר ימים לאחר מכן. התוצאה הייתה שבפעם הראשונה בתולדות הNBA  משחק חודש מאותה הנקודה מספר חודשים מאוחר יותר ב-23 למרץ (עד כאן לא משהו שעוד לא נתקלנו בו).
מבחינת התוצאה הסופית, גם כאן זה לא שינה יותר מדי שכן הסיקסרס שוב ניצחו, הפעם 117-123. אלא שמבחינה אחרת, נעשתה במשחק היסטוריה נוספת.
ב-7 לפברואר של אותה עונה, אותן שתי הקבוצות ערכו ביניהן טרייד בו הסיקסרס העבירו את אריק מאני ואל סקינר לנטס תמורת הארווי קאצ'ינס, ראלף סימפסון וקצת מזומנים.

כך קרה האירוע הביזארי בו שלושה מהשחקנים – קאצ'ינס, סימפסון ומאני שיחקו עבור שתי הקבוצות באותו משחק, ואילו אריק מאני הפך לשחקן היחידי בתולדות הספורט המקצועני, הרושם נקודות זכות עבור שתי הקבוצות המשתתפות באותו משחק (לא כולל סלים/שערים עצמיים). למרות הכל מאני יצא בהפסד מכיוון שחידוש המשחק מחק מהספרים 14 נקודות מתוך ה-37 שקלע עד תום המועד החוקי בעוד שבמדי הסיקסרס רשם רק 4 נקודות לאחר שחודש המשחק.

***

למה אנחנו צריכים לצפות במקרה של יוסטון?  למעט המקרים הנידונים הוגשו כמה עשרות ערעורים על תוצאות משחקים שלא התקבלו. למה שנאמין שהפעם התוצאה תהיה שונה? הסיבה נעוצה בעיקר באופי הערעור. בשלושת  המקרים שהערעור התקבל היה מדובר על טעויות שקשורות לשגיאות טכניות ברורות שהשפיעו על תוצאת המשחק ולא לשריקות של שיקול דעת או זמן. קצת קשה לטעון שג'וואן אוונס הוא שחקן בעל השפעה מכרעת על תוצאת המשחק. מצד שני מדובר בשחקן שהיה על הפרקט בדקות הסיום ובהחלט היה מעורב במהלך העניינים ובעיקר בריקודים סוערים עם הארדן.

אם תתקבל המחאה אז לפי ניסיון העבר שלוש דקות האחרונות ישוחקו שוב במפגש הבא ביוסטון שיגיע ב-15 למרץ. בהחלט ייתכן והרוקטס  שישאפו להשיג את יתרון הביתיות בפלייאוף יוכלו לסגור את פער שלוש הנקודות ולהשיג ניצחון חשוב. בהכרותנו את הנפשות המעורבות בהחלט ייתכן ודארל מורי יעשה עוד צעד לשידרוג הסגל של הרוקטס עד תום מועד ההעברות. מה קורה אז? מקרי העבר מלמדים אותנו  ששחקנים שיגיעו בטרייד עתידי יוכלו להשתתף כמו גם כריס פול שהיה פצוע ולא בסגל הקבוצה למשחק המקורי. הקבוצות יהיו מחויבות לרשום למשחק את כל מי שהיה בסגל באותו יום ועדיין עם הקבוצה. את כל שאר המקומות בסגל יוכלו למלא בשאר השחקנים שעומדים לרשותם.

עכשיו מגיעה הנקודה הבאמת מטרידה. מורי אוהב לעשות צעדים. הקליפרס במוד פירוק אפשרי. מה אם שתי הקבוצות יעשו טרייד אחת עם השנייה? אנחנו שוב צפויים לפארסה מ1978 רק שעכשיו יש הרבה יותר הד תקשורתי מסביב שיעמיד אל הליגה באור די מגוחך.

אז כמו שכתב שייקספיר על יוליוס קיסר: beware of the ides of march.

https://www.youtube.com/watch?v=3C-j3radp_4